תגלית אקראית במכון ויצמן: שמר ממין חדש מונע קנדידה אלביקנס

מדעני מכון ויצמן למדע גילו שמר ממין חדש, קרוב משפחה לשמרי מחמצת, שנראה כי ביכולתו לדחוק את שמרי קנדידה ממין אלביקנס (Candida albicans), הגורם העיקרי לזיהומים פטרייתיים בבני אדם. המדענים קראו למין החדש על שמו של ד"ר חיים ויצמן. הממצאים התפרסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Journal of Experimental Medicine.

שמרי קנדידה יכולים לגרום לפטרת באיברי המין או על גבי הלשון ובנסיבות מסוימות אף לחדור את מחסום המעי, לעבור למחזור הדם ולאיברים הפנימיים ולהוביל להדבקה רב-מערכתית מסכנת חיים. מצב חירום זה, המכונה זיהום פטרייתי פולשני או קנדידיאזיס, מופיע בדרך כלל במרפאות ובבתי חולים, במיוחד בחולים מדוכאי חיסון, ושיעורי התמותה במצבים אלה מגיעים לעד 25%.

מבלי שכיוונו לכך, מה שמכונה לעתים בעולם המדע "תגלית אגב", או "סרנדיפיות", הבחינו בקבוצתו של פרופ' סטפן יונג במחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית, שחלק מעכברי המעבדה שלהם חסינים מפני הדבקה בקנדידה ממין אלביקנס, וכי עכברים אלה דווקא מארחים בשמחה מין אחר ולא מוכר של שמרים.

"כיוון שידענו שקנדידה עלולה לגרום זיהומים מסכני חיים, החלטנו לסטות מהדרך ולהמשיך לחקור בעניין", אומר פרופ' יונג. "כיוון המחקר הבלתי צפוי הזה הוכיח את עצמו".

לפי ממצאי המחקר, שנערך בהובלת ד"ר ירמילה סקרסובה קרלובה וקטלינה דוניק מקבוצתו של פרופ' יונג, השמר החדש מפחית משמעותית את נוכחותם של שמרי קנדידה ממין אלביקנס במעי העכברים. בנוסף, נראה כי שמר זה אינו מהווה איום על מארחיו, גם לא כשמדובר בעכברים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת.

תמונת מיקרוסקופ אור של תאי Kazachstania weizmannii, מין השמר שהתגלה במחקר. צילום: מכון ויצמן למדע

בעוד שקנדידה ממין אלביקנס עלולה לחצות את מחסום המעי ולהתפשט לאיברים אחרים בעכברים מדוכאי חיסון, חשיפה לשמר החדש עיכבה באופן משמעותי את הופעתם של זיהומים פטרייתיים פולשניים בעכברים אלה.

פרופ' יונג ועמיתיו זיהו שמרים אלה גם בדגימות מעי אנושיות, ומבדיקות ראשוניות עולה כי גם שם, כששמרים אלה נכחו בדגימה, לא נרשמה נוכחות מקבילה של מיני קנדידה שונים.

"הראינו שהיכולת של שמרים אלה להתחרות בהצלחה בקנדידה אלביקנס מפחיתה את הסיכוי של עכברים מדוכאי חיסון לפתח זיהום פטרייתי פולשני", אומר פרופ' יונג. "תחרות זו בין המינים עשויה להתגלות כבעלת ערך טיפולי רב גם בבני אדם וייתכן שניתן יהיה לרתום אותה למניעת זיהומים פטרייתיים מסכני חיים שמקורם בקנדידה".

החוקרים בחרו לקרוא לשמר החדש והמבטיח Kazachstania weizmannii על שמו של הנשיא הראשון של מדינת ישראל ומייסד מכון ויצמן למדע, ד"ר חיים ויצמן.